הראל חברה לביטוח בע"מ נ' תדיראן גרופ בע"מ

החלטה

1. התיק הועבר לפני זמן קצר לטיפול מותב זה. בהחלטה מיום 3.12.13 הודעתי לצדדים כי הבחנתי בכך שהוגשה חוו"ד מומחה (מהנדס) מטעם התובעת, מר אבי מרקוביץ, וכי שכרתי את שירותיו בענין פרטי, כאשר למיטב הזכרון הטיפול הסתיים לפני פחות מ-5 שנים. ביקשתי את התייחסות הצדדים לענין.

2. התובעת מסרה כי אין לה מניעה שאדון בתיק. הנתבעת הודיעה כי היא מבקשת החלפת המותב, בשל עובדה זו. זאת, למרות שאין לה ספק כי שניהול התיק יהא ללא משוא פנים, אך יחד עם זאת, הביעה הנתבעת חשש כי בתת מודע" יושפע בית המשפט מההכרות הקודמת הנ"ל.

3. סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), קובע כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון במשפט, כאשר קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

מושכלות יסוד המה, כי חשש מעין זה מתקיים כאשר עולה מהנסיבות "שקיימת אפשרות מאד מסתברת שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה" (ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375, 380).

ס"ק (א1) לסעיף 77א הנ"ל מורה אותנו כך:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1)צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

ראה גם סעיף 15 (א)(1) לכללי האתיקה לשופטים, שהנוסח המופיע בו זהה.

"עד מרכזי" מוגדר בחוק בתי המשפט כך – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.

5. על המשמעות של המונח "קרבה ממשית", נאמר בע"א 7573/08 פלונית נ' פלונית [פורסם בנבו] (18.12.08), כך:

"הנה כי כן, הן לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק, והן לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1), אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבא-כוח של בעל דין כדי להביא לפסילתו, ונדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 10484/07 מאגנוס הנדסה ואחזקה בע"מ נ' אינגביר הנדסה בע"מ ([פורסם בנבו], 10.3.2008); ע"א 4227/07 חיים ליבוביץ נ' שבתאי מיכאל ([פורסם בנבו], 31.10.2007); (ע"א 7098/06 פלוני נ' פלונית ([פורסם בנבו], 3.10.2006)). לפיכך, יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות (ע"א 1011/97 פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 10.3.1997); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 248 (2006)). מטבע הדברים, בחינה כאמור היא בחינה נסיבתית ממקרה למקרה. כל קרבה ונסיבותיה. כל קרבה והשלכותיה. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה רלבנטית יותר לנשוא הסכסוך המשפטי מתעצם החשש למשוא פנים (ע"א 6332/05 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס ([פורסם בנבו], 24.11.2005). לפיכך, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו, אם ישנו חשש ממשי למשוא פנים, שכן גבולותיה של ההיכרות האישית - הן נורמטיבית והן עובדתית - אינם ניתנים לתיחום וקביעה מראש ויש לבחון אותם על רקע הנסיבות והמאפיינים של כל מקרה ומקרה לגופו (ע"א 3700/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' עו"ד אליעזר וולובסקי ([פורסם בנבו], 30.6.1999)" (סעיף 10 לפסה"ד).

6. המחלוקת בין בעלי הדין בתיק זה נובעת משריפה והנזקים שנגרמו בעטיה, וחוות דעתו של מהנדס מרקוביץ הוגשה על מנת לאשש את טענות התובעת.

ממילא, במסגרת עדותו אדרש לענייני מקצועיותו ומהימנותו. פשיטא, מדובר ב"עד מרכזי" בהתאם להגדרת של המונח שצוטטה לעיל.

7. אשר ל"קרבה הממשית". כאמור, שירותי מהנדס מרקוביץ נשכרו על ידי בענין אישי, מן הסתם, בשל כך שמצאתי אותם ראויים, ותום מתן השירותים אירע לפני פחות מחמש שנים (למיטב הזכרון, ואומר זאת בזהירות, השירותים הסתיימו בשנת 2011 או בסמוך).

בנסיבות אלה, סבורני כי קיימת "קרבה ממשית" ביני לבין מהנדס מרקוביץ כהגדרת המונח בחוק ובפסיקה. בהינתן התקופה הקצרה יחסית שחלפה מאז תום מתן השירותים על ידו ועד היום, ראיתי לנכון לפסול עצמי מלדון בתיק זה. מעבר לכך, הדבר מתחייב גם מפאת מראית פני הצדק.

8. המזכירות תעביר ההחלטה לסגן הנשיאה כב' השופט הראל למינוי מותב אחר.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: